כדי להבין את סוגיית הסדרי הנישואים בישראל יש להכיר את הרקע שלה פה בארץ, ולצורך כך – צריך לחזור לשנת 1917. שנה זו היא שנת מעבר בין זמן שלטונה של האימפריה העות'מאנית בפלשתינה לבין תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בהתאם לדין העות'מאני, נקבע כי כל ענייני הדת והמעמד האישי, וביניהם הנישואים והגירושים, יהיו באחריותן של "עדות דתיות", לפי שייכותו הדתית של כל אדם: יהודי, מוסלמי או נוצרי. כל עדה דתית מפעילה בתי דין דתיים שאחראים על השיפוט בנושאים של נישואים וגירושים. כך, דיני המעמד האישי של האוכלוסייה היהודית טופלו באותה העת על ידי בתי הדין של הקהילה היהודית.
כשהמנדט הבריטי החליף את השלטון העות'מאני הוא אימץ את ענייני המעמד האישי וקיבל אותם כהסדר חוקי בסעיפים 51–57 של "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל", כך שהסמכות לנישואים וגירושים נותרה בידי בית הדין הרבני.
כיצד בית הדין הרבני רואה את מוסד הנישואים? בואו נלמד קצת יותר על משמעות הנישואים בהלכה היהודית.
