בשפה הערבית שזורים ניואנסים תרבותיים רבים. כך, למשל, אחד הדברים שמאפיין את השפה הערבית הוא הברכות המרובות שנהוגות בדיבור היומיומי. הרוב המוחלט של הערבים משתמש בברכות מגוונות בסיטואציות יומיומיות שונות. אחת הנפוצות שבהן היא הברכה "יעטיכ אלעאפיה", קיצור של "ה' ייתן לך בריאות", שבעברית אולי נשמעת לנו מאוד רשמית אבל בערבית תשמש לצורך אמירת "שלום" או "סליחה אדוני" ברחוב, וגם במשמעות "להתראות", "בהצלחה" או "יישר כוח".

המילה הטובה והיכולת לשלוף את המליצה, הפתגם או הברכה הנכונים בתזמון הנכון נחשבות בתרבות הערבית כתכונה חיובית מאוד. אם נבדוק את הדברים בראי ההיסטוריה והאזור, נוכל לראות שבתרבויות הקדומות במזרח התיכון היה נהוג להשתמש בברכות בפתח כל שיחה, במקום לומר פשוט "שלום". למשל, אם נפתח את מגילת רות, נוכל למצוא בה שימוש בברכות שדומות מאוד לברכות שמשתמשים בהן בערבית ברמה היומיומית: "וְהִנֵּה-בֹעַז, בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים, יְהוָה עִמָּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְהוָה" (מגילת רות פרק ב', פסוק ד').

במקביל לכך, בסורת הנשים בקוראן, איה 86 (איה = פסוק) נאמר: "ובעת שיברכוכם, ברכו בברכה נאה ממנה או השיבו בשכמותה." (מקור {"وَإِذَا حُيِّيتُم بِتَحِيَّةٍ فَحَيُّوا بِأَحْسَنَ مِنْهَا أَوْ رُدُّوهَا ۗ"} صدق الله العظيم. תרגם: אורי רובין)

כלומר, האסלאם מחזק את המנהג שהיה קיים במזרח התיכון ובתרבות הערבית עוד קודם לכן, ומנחה את המאמינים להשיב על ברכה בברכה דומה או גדולה ממנה. הנושא הזה השתרש בשפה הערבית על שלל גווניה: הברכה "מרחבא" שמשמעותה "שלום לך", תיענה ב"מרחבתיין", כלומר – פעמיים שלום; הברכה "אהלן" שמשמעה ברוך הבא/ברוכים הבאים, תיענה בברכה "אהליין", כלומר – פעמיים אהלן, הברכה "סחה" – לבריאות, תיענה ב"סחתיין" – פעמיים סחה, וכן הלאה.