כדי להבין את הרקע ההיסטורי והחוקי לחוק בתי הדין הרבניים חזרנו להבין את תפיסתה של ההלכה היהודית את מוסד הנישואים כקשר המייחד אישה אחת לגבר אחד. חזרנו יותר ממאה שנה אחורה וראינו שהסמכות לקביעת מעמד אישי, נישואים וגירושים ניתנה לבתי הדין הרבניים עוד בזמן האימפריה העות'מאנית ונשארה שם עם המעבר למנדט הבריטי, במכתב הסטטוס קוו שלימים הפך לחוק מחייב במדינת ישראל. ראינו שהחוק כמעט לא השתנה מלבד שני תיקונים קטנים – האחד, שמרחיב את אזורי הרישום ומאפשר לזוגות להינשא בכל לשכת רבנות שבה יבחרו ולא רק בזו הרשומה בתעודה הזהות שלהם ("חוק צוהר"), והאחר, שמדייק מהו העונש למי שלא עומד בחוק, נישא הלכתית באופן פרטי או סידר נישואים לאחר, ללא רישום ברבנות הראשית לישראל.
בפרק הבא נכיר את המורכבויות הקיימות במצב הנוכחי.