ישנם כמה סוגים של פסולי החיתון בישראל, אבל כולם אינם יכולים להינשא במדינת ישראל. זאת משום שכפי שראינו בפרקים הקודמים, על פי חוק שיפוט בתי דין הרבניים, הסמכות לסדר נישואים וגירושים נמצאת בידי בית הדין הרבני שפוסק עפ"י ההלכה האורתודוקסית. וזה אומר שליהודים שההלכה אינה מכירה ביהדותם או בדרך שבה הם מעוניינים להינשא – אינם יכולים להינשא במדינתם שלהם.
בסרטון פגשנו חלק מפסולי החיתון בהלכה, ביניהם כהן וגרושה, כהן וגיורת, יהודי ושאינה יהודייה. אליהם מצטרפים פסולי חיתון נוספים שלא יכולים להתחתן בישראל:
ממזרים: ילדים שנולדו לאישה נשואה מגבר אחר
זוגות חד מיניים: ההלכה היהודית אינה מכירה בקשר הזוגי שלהם.
עגונות: נשים שבן זוגן לא מסוגל לתת להן גט בין משום שהוא נעלם ובין משום שהוא חולה
מסורבות גט: נשים שבן זוגן מסרב לתת להן גט, מה שמונע מהן להינשא בשנית. אחת הסנקציות של ההלכה כלפיהן היא שאם ייוולד להן ילד מזוגיות חדשה בזמן שהן עדיין מסורבות גט – הילד ייחשב לממזר והוא יהיה מסורב חיתון כשיגדל.
מסורבי גט: גברים שבת זוגם מסרבת לקבל מהם גט לא יכולים להתגרש. עם זאת, אחד מהפתרונות ההלכתיים עבורם הוא שהם יכולים לשאת אישה שניה באישורם של מאה רבנים, כך שהם לא לחלוטין פסולי חיתון מבחינת ההלכה.
כהן וגרושה: לפי ההלכה, כהן יכול להינשא רק לאישה רווקה או לאלמנה. הוא אינו יכול להתחתן עם אישה גרושה, או עם גיורת.
נישואין בין-דתיים: על פי ההלכה יהודים יכולים להינשא אך ורק עם יהודים. לכן נישואים בין יהודי לבן דת אחרת אינם מוכרים בבית הדין ובהתאם לכך במדינת ישראל.
אנשים שהרבנות אינה מכירה ביהדותם: לפי ההלכה יהודי הוא מי שהוא בן לאישה יהודיה או מי שהתגייר. בחוק השבות עלו הרבה אנשים לפי שהיה להם אבא או סבא יהודי. ולכן הרבה פעמים הרבנות הראשית לא מכירה בהם כיהודים ולא מאפשרת להם להינשא מבלי להתגייר לפי ההלכה האורתודוקסית.