אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי עולי אתיופיה, אני רוצה להביא לפני הכנסת את קול זעקתם של אחינו עולי אתיופיה, שאין מניחים להם, לאחר כל הסבל והתלאות שעברו, לחיות כיהודים בארצם ובמולדתם. אני רוצה לתבוע את עלבונם של היהודים הללו, שהם יהודים לכל דבר, על דעת הרבנים ועל דעת היסטוריונים, על שממשיכים להתעלל בהם, לרדת לחייהם, ומתעקשים שלא לתת להם להשתלב בחיינו כאן. 

לא יעלה על הדעת, שלאחר כל הפסיקות, לאחר כל חוות הדעת ולאחר כל התלאות שהיהודים האלה עברו בדרכם לכאן וגם כאן, עדיין לא מתירים להם להתחתן כפי שמתירים לכל יהודי. עדיין תובעים מהם לעבור את הטקס המשפיל מבחינתם – אך לא רק הטקס משפיל. התביעה מהם להתגייר היא תביעה משפילה. אלה הם אנשים שהוכיחו את יהדותם יותר מכל אחד מאיתנו. הם סבלו בגין היהדות הזו כשהם מנותקים מאיתנו, ובכל זאת שמרו על זיקתם לעם. הם סבלו סבל לא יתואר בדרכם לכאן, והם סובלים סבל לא יתואר משום רצונם להתאחד איתנו, ובכל זאת עדיין לא מאפשרים להם לחיות איתנו יחד כיהודים בארצם. 

לא ייאמן מה שקורה, חברי הכנסת. יהודי אתיופי שחוזר משירות בצה"ל, כיהודי, לא מתירים לו להתחתן כפי שמתירים לכל יהודי".