התמונה המשתקפת מהשטח בנוגע ליחס בציבוריות הישראלית כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה היא תמונה מורכבת ודי עגומה. בעוד קהילת ביתא ישראל גאה בשייכותה הקהילתית ותופסת את עצמה כמי ששמרה בתוקף על יהדותה לאורך הדורות וכמי שביטאה את כמיהתה לציון לפני ראשית הציונות, הציבור הישראלי הכללי מבטא תפיסה שונה, ביקורתית וצוננת הרבה יותר. נראה שלמרות המאמצים הרבים שנעשו על ידי מוסדות המדינה כדי להעלות לארץ את יהודי אתיופיה, החיים של קהילת ביתא ישראל בארץ מלווים בגזענות, האשמה ואפליה ובחוסר ייצוג במוסדות ציבור שונים ובתקשורת. ראינו גם כי הבחירה הפשוטה, הכי אישית ואינטימית של אדם עם מי להינשא לא חפה מגזענות וכי לא כל הציבור היה רוצה להינשא לאנשים מקהילת ביתא ישראל.