למרות מאבקם של יהודי אתיופיה, והפסיקה ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, למדינת ישראל לקח זמן רב עד שנקטה פעולה כלשהי. קהילת יהודי אתיופיה החליטה שאינה מחכה עוד להחלטות מדינת ישראל ורוב הקהילה יוצאת למסע דרך סודן כדי להגיע לארץ ישראל. ואכן בשנים 1979–1990 עלו אלפים מיהודי אתיופיה לארץ דרך סודן, במה שנודע כ"מבצע אחים". בעבודה משותפת בין פעילים מהקהילה האתיופית ובין מדינת ישראל, באמצעות המוסד, נפתח נתיב העלייה לארץ עבור בֵּיתֶּא ישראל, ובני הקהילה יצאו למסע רגלי מפרך אל סודן, ומשם עלו באופן חשאי לארץ. המסע לסודן והשהות במחנות הפליטים שם היו רצופי קשיים וסבל וגבו קורבנות רבים בנפש. בכמה מבצעים סודיים ומורכבים ביטחונית, מודיעינית ומבחינת יחסי החוץ של ישראל הועלו רבים מיהודי אתיופיה לישראל, נפרט על כמה מהם:
בשנת 1984 מספר היהודים שהגיעו לסודן מאתיופיה היה גדול מאוד והתנאים התברואתיים במחנות הפליטים הלכו והידרדרו. נתוני התמותה הגבוהים והמאבק של פעילי הקהילה הביאו את ממשלת ישראל ליזום מבצע עלייה גדול. בעזרת מגעים דיפלומטיים בתיווך אמריקני נחתמה עסקה חשאית עם נשיא סודן שהסכים, תמורת סכום כסף גבוה מאוד, להתיר למדינה להטיס את יהודי אתיופיה ארצה. זאת, בתנאי שהמטוסים לא יטוסו ישירות לישראל וכך יטשטשו את שיתוף הפעולה הישראלי-סודני. ב-21 בנובמבר 1984 המבצע התחיל ובמסגרתו עלו לארץ 6,364 מיהודי אתיופיה, באמצעות מטוסים של חברת התעופה TEA שבבעלות היהודי הבלגי ג'ורג' גוטלמן. כמה שבועות לאחר שהתחיל המבצע, גורמים ממלכתיים מישראל הדליפו על דבר קיומו לתקשורת, מה שגרם למבוכה רבה לשלטון הסודני, שהורה להפסיק את המבצע לאלתר.
כיוון שמבצע משה נגדע לפני שהושגה מטרתו, ונותרו במחנות הפליטים בסודן מאות יהודים, התעורר צורך להשלים את המלאכה. במסגרת מאמצים אלה, סייע הממשל האמריקני וחתם על הסכם עם נשיא סודן שלפיו הנותרים יחולצו במטוסים אמריקניים. מבצע זה נערך ב-22 במרץ 1985 וכונה "מבצע שבא", ובמסגרתו עלו לארץ 494 עולים שהטיס צבא ארה"ב ועוד כ-100 עולים שקיבלו אשרות יציאה ויצאו בטיסות אזרחיות.

קרדיט: נתן אלפרט, לע"מ
למבצע שלמה הובילו תהליכים רבים: חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה, הסכנה הגוברת בעליה דרך סודן, והידרדרות משמעותית במצב הביטחוני באתיופיה בעקבות מלחמת אזרחים. בתחילת שנות ה-90 יהודים התחילו להתקבץ סביב שגרירות ישראל באדיס אבבה, בירת אתיופיה. שם, הם אומנם זכו לסיוע רפואי קהילתי וחינוכי מארגונים שונים (AAEJ, הג'וינט, הסוכנות היהודית ו-NACOEJ), אך המצב הבטחוני החמיר מאוד.
בחודש אפריל 1991 הוחלט להעלות את כל תושבי המתחם בדחיפות, לפני שהמצב יידרדר אף יותר והמורדים יפלשו לעיר. תמורת 35 מיליון דולר שנתרמו מיהדות ארצות הברית, הסכים לבסוף הממשל האתיופי לאפשר את מבצע העלייה, ובעזרת תיווך אמריקני נדחתה כניסתם של המורדים לעיר עד תום המבצע.
המבצע המורכב נערך בשיתוף פעולה של צה"ל, המוסד, משרד החוץ, הסוכנות היהודית ובעזרתם של עולים ותיקים מאתיופיה שסייעו לעולים החדשים במהלך הטיסות. אלפי יהודי אתיופיה שהתרכזו סביב השגרירות הישראלית נסעו באוטובוסים לשדה התעופה, ושם, החלה רכבת אווירית של 34 מטוסים שהטיסו את העולים מאתיופיה לישראל. מבצע שלמה הוא המבצע הגדול ביותר בהיסטוריה להעלאתם של יהודים לישראל. במהלך 36 שעות הוטסו לארץ מעל 14,000 עולים.
הידעת?
כדי להכניס כמה שיותר עולים למטוסים במבצע שלמה, הוסרו מהם המושבים; אחת מהטיסות אף קבעה שיא גינס במספר הנוסעים במטוס אחד (1,088 נוסעים, מתוכם שניים שנולדו במהלך הטיסה).